מסגרת תיאורטית
על הלמידה ההתנסותית
בניגוד למצב בחיי היום יום שבו בדרך כלל אין הזדמנות ואין זמן לעצור ולהתבונן במתרחש, סדנת יחסי קבוצות מעוצבת כארגון למידה זמני, על מנת לאפשר בחינה רציפה של תהליכים שמתרחשים ב'כאן ועכשיו', כלומר, תוך כדי היווצרותם.
למשתתפים בסדנא ניתנת הזדמנות חד פעמית להפיק את הלמידה, ואין סדנא שדומה לרעותה. בתוך כך, גם הצוות לומד מתוך הדינמיקה הייחודית שמתפתחת.
כיוון שהלמידה ההתנסותית שבסדנא היא חווייתית בעיקרה ומתרחשת ב'כאן ועכשיו'. הלמידה של כל אחד היא ייחודית ואישית, וכל אחד מהמשתתפים משתמש בסמכותו האישית בכדי לפעול באופן שמתאים לו וללמוד את מה שמתאים לו.
הנחת היסוד של הסדנא היא שההתבוננות על ההתנסות שבמסגרת הסדנא כארגון, בחינתה והפירוש שלה, יעזרו למשתתפים להרחיב ולהעמיק את הבנתם לגבי המסגרות בהן הם פועלים ולגבי התפקידים שהם ממלאים בהן.
לא מודע
ניתן להתייחס אל הלא מודע כאל איזור בהוויה של הפרט, הקבוצה, הארגון והחברה. איזור זה מאוכלס ברגשות, במחשבות, בזכרונות, ביצרים ובפנטזיות שמושארים מחוץ למודעות בכדי למנוע תחושות כמו כאב נפשי, חרדה, קונפליקט, אשמה, בושה וכו'. איזור זה אמנם סמוי מן העין אך הוא משפיע על ההתנהלות של יחידים וקבוצות ומעצב את התנהגותם באופן דינאמי בכל עת.
מנהיגות
מנהיגות קשורה ליכולת של הפרט לזהות, באופן מודע או לא מודע, את צרכי הקבוצה או הארגון, להכיל את ההיבטים הרגשיים של המצב ולתת להם משמעות, להציע כיוון פעולה שמתאים לנסיבות ולהוביל אותו. ניתן גם להסתכל על מנהיגות כקשורה בניהול הגבולות, למשל: גבולות בין פנים הארגון לחוץ, גבולות בין חלקים שונים של הארגון, ניהול גבולות המשאבים שעומדים לרשות הארגון (זמן, מקום, משאבים אנושיים ואחרים ועוד).
מנהיגות אינה עוסקת רק באדם שבראש הפירמידה. ניתן לראות הפעלת סמכות אישית כאקט של מנהיגות. ניתן להתבונן על התרומה של כל פרט לקבוצה, גם כזו שבמבט ראשון נתפסת כפועלת בכיוון שאינו קונפורמי לקבוצה. ניתן לבחון גם את היכולת להיות מונהג כאקט מנהיגותי.
מונהגות
היכולת להיות מונהג קשורה אף היא בהיבטים רגשיים ובנטייה בסיסית שלנו מול סמכות ודמויות סמכות. זו יכולה לקבל צורות שונות בין ציות עיוור ותלותי לבין, מהעבר השני, התנגדות לעצם הסמכות. ייתכנו גם צורות נוספות של קבלת סמכות ושל היות מונהג.
היכולת להיות מונהג ולקבל סמכות בצורה מקדמת קשורה ביכולת האישית לנטר בתוכנו את התגובות הטבעיות שלנו לקבלת סמכות. מתי התנגדות לסמכות היא מקדמת? מתי קונפורמיות עוזרת ומתי היא עוצרת אתת התקדמות המשימה? שאלות אלה ניתנו לחקירה בסדנא.
האינטראקציה ביניהם:
בסדנת יחסי קבוצות יש הזדמנות לחקור נושאים שונים והיבטים שונים של מנהיגות: למשל תכונות של מנהיג, מערך יחסי הכוחות שמנהיג יוצר, היחס כלפי מנהיגות והתחרות עליה, וכן התנאים הפנימיים והחיצוניים אשר מאפשרים או מונעים קבלת מנהיגות.
שינוי
הפסיכואנליזה מתייחסת לנטייה האנושית לחזרה ולשחזור. לחזרה זו יש ערך השרדותי, אולם אנו נוטים לחזור על דפוסי חוויה והתנהגות גם כשהם אינם המיטביים עבורנו.
אנו קושרים שינוי ללמידה ולחופש לחשוב; אולם, ניתן לשאול מה נדרש בכדי לעשות שינוי אמיתי ומקדם; יהא זה שינוי אישי או קבוצתי/ארגוני/חברתי. ניתן להבחין בין שינוי 'מסדר ראשון' (למשל: 'אני עשיר, אתה עני' יתחלף ב'אני עני, אתה עשיר') לבין שינוי 'מסדר שני' או מסדר גבוה יותר (למשל: שינוי מערכתי של המבנה והשיטה הקיימים למבנה הוגן יותר ומיטבי יותר עבור החברה כולה).
מערכת וגבולות
ניתן להתייחס אל היחיד, כמו גם אל קבוצה, ארגון או חברה, כאל מערכת פתוחה, הנמצאת ביחסי גומלין מתמידים עם העולם הסובב אותה. מושג הגבול עוזר להבדיל בין הפנימי לחיצוני, בין השייך לבין שאינו שייך.
ניתן להבחין בין סוגים שונים של גבולות, למשל במידת חדירותם וגמישותם. ניתן לבחון את מושג הגבול בהקשרים של משימה, של משאבים כמו זמן וטריטוריה, וכן בהקשרים של תפקיד ושל סמכות. אפשר להתבונן על הגבול שבין הפרט בתפקיד לבין הפרט ועולמו, הפנימי והחיצוני.
ניתן גם להתבונן על גבולות בין החלקים השונים של המערכת (או הארגון), כמו בין קבוצות, בין תת-מערכת לבין כלל המערכת או בין המערכת לבין סביבתה.
השפעה
כולנו רוצים להשפיע. אנחנו רוצים שיקשיבו לסיפור שלנו בארוחה משפחתית או בין חברים, אנו רוצים שהרעיונות שלנו יתקבלו, אנו רוצים לגעת באחר ולהיות משמעותיים עבורו, אנו רוצים גם להצליח להשפיע במקום העבודה, בתפקיד, בשכונה בה אנו גרים ובסביבה הרחבה יותר – על החברה בה אנו חיים. ומה משפיע עלינו?
כאשר אנו בוחנים קבוצות, ארגונים וחברות נהוג לבחון השפעות של תהליכים הסטוריים וחברתיים ושל רוח התקופה עליה מתבוננים. גישת יחסי קבוצות מתבוננת גם על החלקים הלא מודעים המתקיימים בתרבות של קבוצה – כיצד התרבות הקבוצתית מתהווה מתוך אוסף של יחידים וכיצד היא משפיעה באופן לא מודע על היחידים בה?
כשאנו חושבים על מנהיגות נהוג לחשוב על יכולת ההשפעה של היחיד על קבוצתו ולעתים גם על השפעת הקבוצה על מנהיגה. מה קובע את יכולת ההשפעה של היחיד? עד כמה מדובר במרכיבים שהם פנימיים לו (מודעים ולא מודעים, בעברו ובהווה שלו) ועד כמה מדובר במרכיבים שבסביבתו, בקבוצה שבה הוא פועל?
השערת העבודה היא כי ההשפעות בין היחיד לקבוצה הן הדדיות ולא ניתנות לבידוד, וכי הן כוללות גם מרכיבים שסמויים מן העין ושאינם מודעים.
תפקיד
תפקיד הוא מבנה המוגדר על ידי הארגון או החברה לשם מילוי פונקציה פסיכולוגית, ארגונית או חברתית.
ניתן להתבונן על תפקידים פורמאליים שבאים עם הגדרות של משימה, סמכות וגבולות. ניתן גם להתבונן על תפקידים לא פורמאליים שהיחיד מקבל ולוקח עבור הכלל, פעמים רבות, ללא מודעות לכך (שלו או של הקבוצה). דוגמאות לתפקידים כאלה יכולות להיות 'זה שחרד תמיד', 'זו שתוקפת את מקור הסמכות', 'זה שמחבר, מלכד ומפשר בין כולם', 'הליצן', וכו'. לקיחת תפקיד לא פורמאלית יכולה בעת ובעונה אחת לשחרר את האחרים מלחוש את המשמעויות ואת הרגשות הנלווים לתפקיד מחד גיסא, ולאפשר לקבוצה להתבונן על רגשות ומשמעויות אלה דרך היחיד מאידך גיסא. מכאן, שתפקיד מסוג זה הוא יצירה משותפת של היחיד ושל הקבוצה. יש להתבונן הן על תרומת היחיד לתפקידו והן על השפעת הקבוצה עליו, על מנת להבין את התפקיד, ופעמים רבות גם על מנת להשתחרר מתפקיד או להיות מסוגל לקחת תפקידים נוספים ולהיחשף לרפרטואר התנהגויות נוספות.
בסדנאות יחסי קבוצות ניתן לחקור נושאים אלה. בתקופה משברית ייתכן שכדאי לשקול השתתפות בסדנא במועד אחר.