לא מודע ארגוני 

לכל מערכת אנושית יש חיים מנטאליים מודעים ולא מודעים.  ההתחשבות בגורמים רציונאליים ותכליתיים בלבד אינה מספיקה בכדי להבין התנהגויות, החלטות, מניעים, דפוסים ומערכות יחסים בתוך ארגונים. חשוב להתייחס גם לאזורים הלא-מודעים שכוללים רגשות, מיתוסים, זיכרונות, קונפליקטים ופנטזיות. הארגון מתנהל בתוך מעין רשת קומוניקטיבית לא מודעת המשפיעה על ההתנהלות של חבריה. היחיד בכל רגע נתון מבטא בו זמנית את עצמו אך גם מייצג אספקט בארגון כמכלול. מכאן, ניתן במצבים מסוימים להתייחס לארגון כישות אחת, "המערכת כשלם," ואל היחיד "כקול קבוצתי – ארגוני." 

ראיה דו עינית 

הנחת היסוד התיאורטית של ביון (1961) שהתבוננות על יחסי האנוש מזווית פסיכואנליטית משולבת, העוסקת ביחיד, ובו זמנית מפנה מבטה גם כלפי הקבוצה, והיחסים בין הקבוצות, מספק קורטוב של ראיה דו עינית. איחוד שדות הראיה מספק מבט של עומק על החברה כמערכת ועל הפרט בתוכה. לתאוריה זו יש יתרון של העמדתם הבו- זמנית של התוצרים של המודע והלא מודע בפעילות בינוקולרית (     דו עינית), כך שהאחד מהווה השתקפות של השני

"לחשוב תחת אש" (ביון 1961)

אדם הנושא תפקיד נדרש לקבל החלטות ולהפעיל שיקולים במצבי לחץ, קונפליקט ואי וודאות. היכולת לשמור על חשיבה בהירה קוגניטיבית ורגשית מותקפת על ידי הסביבה דרך השלכות וייחוסים כלפי ממלא התפקיד. היכולת "לחשוב תחת אש" היא אחת המשימות היותר מורכבות ומאתגרות. במציאות הישראלית, המושג שהוטבע ע"י ביון הוא לא רק מטפורי. בעלי תפקידים בישראל חיים במציאות משותפת עם הנועצים שלהם, עם המטופלים שלהם, עם לקוחותיהם, מציאות שהיא תחת אש ממשית ומזמנת טראומה קולקטיבית ואבדנים מרובים, בצד שיבוש מתמשך. זהו אתגר משמעותי לייצר מרחב חשיבה והתבוננות נקי ככל האפשר.

מנהיגות 

מנהיגות מתייחסת ליכולתו של אדם לזהות ולהתחבר לצרכי הקבוצה ולהוביל אותה לפעולה. פעילות מנהיגותית מתרחשת במרחב הגבול של משימה ושל תפקיד והיא יכולה להיות גלויה או סמויה. תכונות המנהיג וזהותו על רכיביה השונים, הם חלק מהתנאים המאפשרים או מונעים נטילת תפקידי מנהיגות. כל אלה ועוד ייבחנו בסדנה. 

תפקיד
פונקציה אותה ממלא אדם או מערכת, בהקשר לסביבתו הארגונית או קהילתית. תפקידים יכולים להיות פורמאליים או בלתי פורמאליים, מודעים או לא מודעים. בכל לקיחת תפקיד יש פן חיצוני – זה שניתן ומוגדר על ידי האדם או הקבוצה, ופן אישי שמביא ממלא התפקיד מחייו, אישיותו וההיסטוריה שלו. מערכות היחסים שלנו נגזרות מהתפקידים השונים שאנחנו לוקחים, אם בבית ובמשפחה ואם בעבודה ובחברה. בסדנה תינתן אפשרות לבחון תפקידים שאנו לוקחים על עצמנו, באיזה אופן אנו ממלאים אותם, ואילו תפקידים אנו נמנעים מלקחת או מוצאים עצמנו בתפקיד חוזר, עם קושי בגמישות והתפתחות. 

זהות 

המושג זהות מצוי במרחב הביניים שבין המציאות הנפשית הפנימית התוך אישית לבין המציאות החיצונית, חברתית. זהות היא שדה חשוב לחקירה בזמנים משובשים, שבהם נחוץ מצפן פנימי וסט ערכים שיוכל לשמש עוגן בימי סערה. אנו חיים בסביבה מרובת זהויות הנוטה להשתמש בזהות כגורם מפצל ומפלג, כמו גם בתוך ריבוי זהויות שלעיתים מצויות בקונפליקט פנימי. בסדנה תתאפשר בחינת מרכיבים תרבותיים, קהילתיים, היסטוריים וביוגרפיים של הפרט והקבוצה, וכיצד כל אלו משפיעים על האופן בו אנחנו מתנהלים, משפיעים ומושפעים. כמו כן ייבחנו היחסים המורכבים שבין זהות לתפקיד.

סמכות 

הזכות ואף החובה לקבל החלטה ולנקוט פעולה; סמכות יכולה לבוא מתוכנו, מכוח והחלטה פנימיים, סמכות פנימית, או להיגזר ממינוי חיצוני, משמע להיות מואצלת 'מלמעלה' על ידי ממונים או 'מלמטה' על ידי כפיפים. הסדנה מאפשרת חקירה התנסותית של סוגיית הסמכות. בסדנה ייחקרו, בין השאר, מקורות הסמכות והקשר בין סמכות מנהיגות, ותפקיד. אחת מסוגיות היסוד היא כיצד ניתן לפתח את הסמכות הפנימית. כך שתהיה מותאמת לרכיבי זהות אישיים וגם לתפקידים ארגוניים או קהילתיים.

אחריות

המושג אחריות (בעברית) כולל בתוכו את ה"אח" ואת ה"אחר", וגם את ה"אחרית". באנגלית, responsibility היא צירוף של תגובה ועשייה – "הנני"! כל אלו הם רכיבים חשובים ביכולת ובמוכנות לממש אחריות שהיא למעשה עמדה מוסרית כלפי האחר וכלפי החברה, המקדמת פני עתיד. זוהי קריאה לנשיאה בעול משותף עבור האחר, החברה והעולם. במציאות הישראלית היום, יש משמעות לחקירה מעמיקה כיצד ניתן לממש אחריות בתנאים קשים, ארגוניים וחברתיים.

גבולות 

גבול מבחין בין החיצוני לפנימי, בין השייך והלא שייך. בחיי ארגון, גבולות מסמנים את המרחב שבין הארגון והעולם החיצון, ההבחנות בין קבוצות, צוותים, תפקידים, ומשימות. המפגש עם גבולות כדוגמת גבול הזמן, והמקום, יכול להחוות בתווך בין חוויה מגבילה ופוגעת לבין תחושת הגנה והכלה. אופי המפגש עם הגבול תלוי במציאות החיצונית אך מושפע מאוד מתפיסות ומחוויות המוקדמות ומופנמות שלנו. בסדנה נוצרת הזדמנות לבחון את סוגיית הגבול בין פנים לחוץ, וכן את גבולות הזמן, המרחב, והמשימה. 

יחסים מול ייחוסים / זיקות (relatedness-Relationship) 

ניתן להבחין בין שני סוגי אופנות של קשר, המתקיימים בו זמנית, בין פרטים ובין קבוצות וארגונים. יחסים, המושתתים על חשיבה מציאותית והיכרות ממשית והדדית. בו זמנית, מתקיימים ייחוסים-זיקות, הנשענים על השלכות, תפיסות ופנטזיות המתעוררות בנפש האדם אל מול האחר. ברובד הלא מודע נתייחס לייחוסים כאילו היו אמת אובייקטיבית. אופנות הזיקה יכולה להתחלף במצבי לחץ, חרדה, אי ודאות. בסדנה נחקור את שני סוגי האופנות וכיצד משפיעים באופן ממשי על תהליכים בקבוצה ובארגון ועל מערכות יחסים בין חברי הארגון, ובין ארגונים. 

משימה מרכזית 

משימה מרכזית מתייחסת לתכלית קיומו של הארגון ומגדירה את פעילותו המרכזית. המשימה אמורה להתנסח מחדש בכל עת בה שינויים בסביבה, בארגון ובצרכיו דורשים זאת. מתוך המשימה המרכזית נגזרים מבנה, תהליכי עבודה ותפקידים. לכל פעילות כאמור ישנה משימה מרכזית שמכוונת אותה. בסדנה נעבוד לאור משימות מרכזיות שונות ותהיה אפשרות לחקור כיצד כל משימה באה לידי ביטוי במבנים ובדינמיקה של האירועים השונים בה.