Shefler, G., Brom, D., Greenberg, D., Witztum, E. (eds.) (2007) Trauma, Loss and Renewal in Israel. Selected papers of Prof. Haim Dasberg. Jerusalem: Temmy & Albert Latner Institute, Herzog Hospital.

השנה 2008, השבעה ליעל, אשתו של חיים. שוב שבר, אובדן, כאב קורע. ושוב, לידו, גרעין נובט וצומח, עומד לפרוש כנפיים: הספר. חבריו ותלמידיו של פרופ' חיים דסברג ערכו לכבודו אסופה של מאמרים, אותם כתב לאורך השנים, בעצמו ויחד עם עמיתים.

כלל המאמרים באסופה מהווים יחד טקסט מעמיק ומקיף, שבמרכזו הפסיכיאטריה החברתית בת ימינו במיטבה. במוקד כל מאמר מופיעה התרחשות חברתית, סוגיה עיונית או בינאישית, ניסיון להתמודד עם קשיים שפוגעים בחלקים של החברה באמצעות בניית התערבות מקצועית. בכל מאמר, מעבר לתיאור התופעות, מופיעות דרכים לחשוב ולנתח את הנושא בהקשר העיוני, הפוליטי, או הרגשי של הנפשות המעורבות.

קורות האדם והחברה בתקופתנו מוצאים בספר ביטוי מושכל, רגיש ומפורט. התבוננות על מכלול המאמרים והסוגיות הנדונות מעוררת את המחשבה, שחיים אזרח ותושב המרחב והזמן אותו אפשר לכנות תקופתנו – היה ילד ונער בימי השואה באירופה, צעיר בימיה הראשונים של המדינה, רופא פעיל ברוב מלחמות ישראל, יוזם ומיישם שירותי בריאות נפש לחיילים, ולאוכלוסיה כולה על משבריה ומכאוביה.

הוא אזרח התקופה גם משום שידע עדכני ברפואה, בפסיכיאטריה ובשיטות מחקר מתאימות עומד לרשותו ומיושם בצורה יעילה ומושכלת. הוא נע בנינוחות בקרב הגישות האופייניות לתקופה: הפסיכולוגיה הדינמית, ההשתלבות של תהליכים מודעים ולא מודעים הנרקמים בתוך הפרט, בין לקוח לבין מטפל כמו גם במסגרת תהליכים קבוצתיים, בקהילת המטופלים, בקהילת המטפלים, וביחסי הקבוצות שביניהם.

בעלי מקצוע המחפשים לעשות מעשה ימצאו בספר רעיונות, התנסויות ולקחים מעניינים לרוב מהם ניתן ללמוד על דרכים מגוונות להתמודד עם סוגיות שונות הנוגעות לבריאות הנפש ולמצוקות הפוגעות בפרטים ובקבוצות: סוגיות של אבחנה, התלבטויות בעת בחירת סוג הטיפול הנפשי – קצר או ארוך, פרטני או קבוצתי, ואף חשיבה על אופי ההשתלבות האפשרית בין מטפל, מטופל ומשפחותיהם.

תוך כדי מגע עם חיי המעשה ימצאו שאלות נוקבות לגבי תיאוריות ומודלים, כולל הרהורים לגבי ההשלכות הרגשיות, החברתיות והעיוניות של מרכיביהם השונים. במהלך הקריאה במאמרים הרבים בולטים הניתוחים שמעלים שאלות לגבי ההקשרים הפילוסופיים, הפוליטיים, התרבותיים והאתיים – הן באשר לרעיונות באמצעותם הוא מתייחס להתרחשויות והן לגבי הבחירה בין שיטות ההתערבות השונות.

כפי שדסברג חש כבביתו במרחב של המערב, כך הוא חי וזורם במקורות היהודיים, ובחשיבה האתית והאסתטית שבנתה תקופה זו. בכתיבתו כמו במעשיו, דסברג משרטט בבירור את המסגרת אותה מקבל, ובה בעת קורץ לנו בעין מלאת חיות והומור, כאומר – זו המסגרת, ואנו למדנו להעמידה במבחן השאלה, בלא לסגור את לבנו לסבל שלנו ושל אחרים, ובלא להתעלם ממקורות התקווה שאופפים אותנו אם ניפתח אליהם.

הספר היה לי חווית קריאה מרתקת, שמזכירה איזו זכות היתה לכולנו שדרכינו הצטלבו בדרכו פעמים רבות.